פסיכולוגיה חיובית וגינון טיפולי 

פסיכולוגיה חיובית וגינון טיפולי

1. מה היא פסיכולגיה חיובית 
1.א- על הדיכאון
1.ב - כלי הערכה ומדדים של הפסיכולוגיה החיובית
1.ג - מדוע דווקא רגשות חיוביים ואופטימיות משפיעים על מגוון
תפקודים גדול כל כך בחיינו?
1.ד- האם אושר קשור להנאה רגעית?

2.. מה הוא גינון טיפולי 
2 .א- היבטים בתחום המוטורי והפיזי
2. ב - הקוגניטיבי, לימודי 
2.ג - היבטים חברתיים ובין-אישיים 
2.ד - היבטים פסיכולוגים
סיכום


1. מה היא פסיכולוגיה חיובית 

למרות ההתפתחות המחקרית והיישומית בפסיכולוגיה וברפואה בעידן הנוכחי, ולמרות שהעולם המערבי נעשה עשיר ושבע כפי שלא היה מעולם בהיסטוריה האנושית, שיעורי הדיכאון והחרדה עולים באופן מדאיג בקרב האוכלוסיה הבריאה בעולם.
שיעוריהם גבוהים במיוחד בקרב צעירים. ממצאים המגיעים מכל העולם המערבי, כולל בישראל, מורים שכ- 20% מהילדים שנולדים כיום צפויים לסבול מהפרעות של דיכאון וחרדה עוד לפני גיל 18. מדובר בעליה של מאות אחוזים בתקופה קצרה יחסית של כמה עשרות שנים. סקר עדכני של משרד הבריאות בישראל מצא שכ-12% מבני הנוער בישראל - אחד מכל שמונה מתבגרים - סובל מהפרעה נפשית כלשהי בכל רגע נתון, וכאמור, כ-20% יסבלו מחרדה ודיכאון עוד לפני הגיעם לבגרות. נתונים אלו מורים שמדובר במגפה , וחמור מכך, שאין בידינו כלי מניעה, אלא רק כלי טיפול לאחר מעשה.
יש הסבורים שדיכאון הוא סוג של "פינוק" מודרני.אך כיום ידוע שהוא גורם לקיצור תוחלת החיים ובפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים לכולם. הארגון חוזה שתוך 20 השנים הקרובות היא תהפוך לחמורה ביותר עבור כל האוכלוסיה, יותר ממחלות לב וסרטן. שיעור האובדנות בעולם כיום חסר תקדים - כמליון איש מתים בעולם מידי שנה מהתאבדות ומליונים נוספים כתוצאה מפגיעה במערכת החיסונית והזנחה רפואית שנובעים מדיכאון (מצב נפשי רעוע פוגע במערכת החיסונית של הגוף ויכול לקצר את תוחלת החיים בכ-10 שנים). כל התופעות הללו מתרחשות מבלי שיש בידנו כלי מניעה וחיסון כנגדם, כפי שפותחו בתחומי רפואה אחרים.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? כיצד לחשוב באופן חיובי?
הפסיכולוגיה החיובית הינה תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה העוסק בחקר ויישום האושר, הרווחה והשגשוג האנושיים.
פסיכולוגיה חיובית אינה עוסקת בטיפול בהפרעות נפשיות‏‏ ובתגובה להופעת פתולוגיות כמו הפסיכולוגיה הקלאסית שהתמקדה בשאלה: מה גורם לסבל ולחולי וכיצד מצמצמים את המחלה. 
הטיפול הפסיכולוגי המסורתי עסק בחיפוש אחרי הפתולוגיה. פרויד ייעד את הטיפול הפסיכולוגי רק לאותה קבוצת אוכלוסייה קטנה של אנשים "חולים" המגיעים לקליניקה עם תסמונות שונות ובעיות שהפריעו להם לתפקוד. זו הייתה הגישה הרפואית המקובלת - טיפול במחלה שזוהתה ואובחנה. הגישה הטיפולית הייתה התערבותית בעיקרה והמחקרים הפסיכולוגיים התמקדו בדיכאון, חרדות וטראומות.

1. על הדיכאון
בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה שהביאה לשינוי רדיקאלי בגישה הפסיכולגית. ארגון הבריאות העולמי פרסם ממצאים על שיעור הדיכאון בעולם וקבע שהדיכאון היא כיום אחת המחלות החמורות ביותר .לפי תחזיות ארגון הבריאות העולמי תוך מספר שנים עשוי הדיכאון להפוך למחלה הרפואית החמורה ביותר מבחינת גורמי תמותה באוכלוסיה, יותר ממחלות לב וסרטן.
גורמי התמותה מדיכאון נובעים משלושה גורמים :
אובדנות - כמליון איש מתים בעולם מידי שנה מהתאבדות, אחוזי ההתאבדות נעים במדינות שונות בין אחד לחמשת אלפים לאחד לעשרים אלף איש בכל שנה
הזנחה רפואית - אנשים בדיכאון נוטים לפאסיביות והימנעות מקבלת טיפול רפואי.
פגיעה במערכת החיסונית של הגוף- מקום המפגש הידוע לרפואה מזה שנים בין גוף לנפש. הדיכאון גורם לכך שמחלות משניות יכריעו את הפרט, ועלולות לקצר את תוחלת השנים בכ-10 שנים בממוצע .מדובר באבחנה הנוגעת לאוכלוסיה הכללית והבריאה.ממצאים קשים אלו על עליית שיעורי הדיכאון בעידן המודרני עמדו בסתירה מוחלטת לעובדה שהעולם שלנו הפך לעשיר יותר,שבע יותר,בעל תוחלת חיים ורפואה מתקדמים ביותר וחופש לפרט גדול הרבה יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית.
לדוגמא -מאמרם של קפלן וקפלן (2010) על סקר עדכני בישראל שמצא כי שכ-17% מתלמידי כיתות י' בישראל מדווחים על כך שבשנה האחרונה סבלו ממחשבות אובדניות. סקר אחר של משרד הבריאות מצא שכ-12% מבני הנוער בישראל סובלים מהפרעה נפשית משמעותית וברת אבחנה ב-DSM, בעיקר דיכאון וחרדה. לילדים שנולדים כיום יש סיכוי של 20% לסבול מתסמונת חמורה של דיכאון או חרדה עוד לפני שיסיימו את לימודי התיכון, בעוד שלפני 100 שנים בזמן כתיבתו ופעילותו של פרויד היה שיעור זה 4% על פני כל טווח החיים.
למרות הנתונים הידועים הללו רק ב1998 נבחרה הפסיכולוגיה החיובית ,או בהגדרתה הרשמית-"חקר האושר" כנושא המרכזי לחקירה ובדיקה פסיכולוגית על ידי פרופסור מרטין סליגמן - נשיא האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. במקביל מנוסח "מדד השפיות" שמודד בריאות נפש ה - CSV ומהווה משקל נגד ל DSM - שמודד מחלות נפש.
תחום הפסיכולוגיה החיובית מתמקד במציאה וטיפוח של כוחות וחזקות. זו גישה מניעתית המדגישה חוסן וצמיחה , תכונות חיוביות ומציאת דרכים יצירתיות ופשוטות המתאימות לכל בני האדם להיות מאושרים ושבעי רצון מחייהם .
"הפסיכולוגיה הפוזיטיבית איננה מבטלת את הפסיכולוגיה שמסתכלת דרך הפריזמה של פתולוגיה, היא פשוט מעשירה אותה ומשלימה אותה. המטרה היא שתהיה לנו הבנה מלאה ומאוזנת יותר של החוויה האנושית, על נקודות השיא והשפל שלה והקשר ביניהן. בדיקת התנועה בין המחלה והבריאות - תנועה שיכולה להיות דו-צדדית". 

הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בזכותו של האדם להיות מאושר. בזכותו להתבונן על עברו בפיוס ושלווה, לחוות כאן ועכשיו את ההווה בשמחה ועונג ,לתכנן ולקוות בעתיד ולהיות שלם ושבע רצון מהישגיו ,ולחוות את חייו מתוך הודייה ,חמלה ,כוח ותקווה . 
חוקרי ומפתחי גישת ההפסיכולוגיה החיובית שמו לעצמם מטרה לפתח גישה מניעתית שתעצור את מגיפת הדיכאון ותעזור לאנשים לפתח חוסן נפשי , לחיות חיים מאושרים ובעלי משמעות. גישת הפסיכולוגיה החיובית נשענת ויונקת גם ממקורות מדיניים ,כלכליים ומענף הספורט.
יש לציין שענף זה בפסיכולוגיה מתקבל עדיין בחשדנות ודחייה בין מובילי תחום הפסיכולוגיה בעולם. הכנס הבינלאומי הראשון התקיים ב1999והוקמה ה IPPA- האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה חיובית .

2. כלי הערכה ומדדים של הפסיכולוגיה החיובית :
הפסיכולוגיה החיובית מנסחת 5 תכונות אישיות(מרכיבי אישיות גלובאליים )-שנמצאו בעלי מאפיינים יציבים יחסית של האדם- . THE BIG 5
1. -Oפתיחות להתנסויות חדשות- Openness
2. -Cמצפוניות- Conscientiousness
3. -Eמוחצנות- Extraversion 
4. - Aנועם הליכות- Agreeableness
5. N- יציבות נפשית- Neuroticism
הנחות יסוד: 
? בבסיס האישיות שלנו ניתן למצוא חמש תכונות בסיסיות The Big Five
? יש את הקיצוניות- גבוה או נמוך. אבל רוב האנשים נמצאים באמצע.
? חמשת התכונות של הbig 5 נוטות להיות אוניברסאליות. אנשים בתרבויות שונות נוטים להשתמש בהן כאשר הם מתבקשים לתאר את עצמם או לתאר אחרים.
? התורשה נמצאה כבעלת תפקיד חשוב בתכונות האישיות שלנו. מתאם בין תכונות הbig 5 אצל תאומים זהים גבוה בהרבה מאשר אצל תאומים שאינם זהים. 
? נמצא גם שתאומים זהים שגדלו בנפרד נוטים אפילו להיות יותר דומים מאשר תאומים זהים שגדלו באותו בית. ההסבר האפשרי לזה הוא שהורים לתאומים זהים שגדלים באותו בית מנסים לגרום להם להיות שונים ככל האפשר כדי שתתבטא הייחודיות של כל אחד מהם.
? עבור חלק מהתכונות ישנם סמנים ביולוגיים. לדוגמא, אצל ילדים שנוטים להיות מופנמים וביישנים מוצאים רבות גבוהות של הורמון cortsol כבר בינקות kagan 1989, זהו הורמון שמתקשר לרמות גבוהות של סטרס. ילדים גבוהים בneoroticism מראים פעילות יתר של המערכת הסימפתטית(מערכת שמגיבה במצבי לחץ וחרדה) Zuckerman 1996. יש תכונות שניתן לזהות כבר בינקות. 
? מעבר לתורשה, תכונות האישיות שלנו מושפעות מאינטראקציה בתוך המשפחה (יריבות בין אחים ועוד) וסדר לידה (בכורים נוטים להיות יותר אסרטיביים, ילדים שאינם בכורים נוטים להיות פתוחים יורת להתנסויות).
? תכונות אישיות מושפעות גם מג'נדר, מהסביבה החברתית המורחבת שלנו social context, ומהתרבות בה גדלנו.
? נשים נוטות יותר לתאר עצמן במושגים של קשר לאחרים.
? השפעות של social context- מי שדיבר על זה היה William james. על פיו לאדם יש הרבה מושגי עצמי, בהתאמה לכמות האנשים שהוא בא במגע איתם. אדם יציג חלקים שונים מעצמו לאנשים שונים על פי תפקידם החברתי בסיטואציה ספציפית. 
? כלומר, אין "עצמי" אחד אלא הרבה "עצמיים" המותאמים למצבים שונים ולאנשים שונים מולם אנו עומדים. או יותר מדויק- הרבה פנים לאותו "עצמי".

במחקר על מימדי אישיות גלובליים כמנבאי נאושר של שימק נמצא כי נירוטיות (N) ומוחצנות (E) היו המדדים הטובים לניבוי סיפוק מהחיים. 
במאמרו של קופר " האישיות המאושרת (Cooper, H1998) נעשה ניתוח של 137 תכונות אישיותיות כדי לבדוק את הקשר בין אותן תכונות לבין הרווחה העצמית הסובייקטיבית.
הנחות היסוד היו שמדדים של רווחה עצמית מתמשכת צריכים להיקשר בעוצמה רבה לתכונות אישיות.
לאישיות צריכה להיות ההשפעה החזקה ביותר על רווחה עצמית ,וזו מובילה לשביעות רצון בעבודה ,בזמני פנאי , בריאות פיזית וחשיבה חיובית.
מבין ה 137 תכונות שנבחנו נמצא כי גורמים דמוגרפים (כמו מין וגיל ),מצב משפחתי ,והכנסה משפיעים לטווח קצר בלבד. 
לעומת זאת נמצא כי תכונות כמו התגוננות,אמון (שמתואר כגורם של נעימות שמשפיע על איכות הקשרים),יציבות רגשית,הרצון לשליטה, קשיחות,השפעה חיובית, הערכה עצמית פרטית קולקטיבית ,הכחשה למידע מאיים ומתח היו מדדים משמעותיים לתחושת רווחה.
תוצאות המחקר הראו כי אישיות הינה מתאם חשוב לרווחה סובייקטיבית ואושר, עם זאת, התוצאות של המחקר מציעות כמה משתנים דמוגרפיים כגון בריאות שחשובים באותה מידה. קפלן (2009 כותב כי . שילוב של רגשות שונים, כלפי עבר, הווה ועתיד, יוצרים חוויה של אושר.
ביחס ל big 5, גורמים שמתמקדים בשיפור יחסים בין אישיים והצלחה בהשגת מטרות הם גם חשובים ל תחושת רווחה .
למרות שהתוצאות של הניתוח מראות כי אישיות היא גורם חשוב מאוד שמשפיע על רווחה עצמית, לא ניתן להסיק שהיא הגורם היחיד שמשפיע על הרווחה.

3. מדוע דווקא רגשות חיוביים ואופטימיות משפיעים על מגוון תפקודים גדול כל כך בחיינו?
רגשות חיוביים מהווים תשתית אנרגיה להתמודדות אישית עם מצבי חיים. הם מוקרנים החוצה וגורמים לאנשים אחרים להתקרב יותר ולהעביר את זה.,הם מעודדים יצירתיות והתמודדות טובה יותר עם מטלות. לאנשים מאושרים יש סיבולת פיזית גבוהה יותר. הם עמידים יותר בפני כאב.לאנשים מאושרים סיכוי לחיים ארוכים יותר, בריאות והצלחה טובים יותר בחיים. יש מחקרים המראים קשר בין רגשות חיוביים לבין מניעת מחלות והחלמה ממחלות.
עוצמות רגשיות כמו התלהבות, תקווה והכרת תודה קשורות יותר לשביעות רצון מהחיים יותר מאשר עוצמות קוגניטיביות כמו סקרנות ותאוות למידה.( 2006 Seligman )
רגשות חיוביים מתקשרים גם לאופטימיות.
מרטין זליגמן ועמיתיו ניגשו לאופטימיות במונחים של סגנון הסברתי כמאפיין היחיד: כיצד הוא או היא מסבירים את הסיבות לאירועים רעים.
אלה המסבירים אירועים רעים בדרך מגבילה, עם סיבות חיציוניות ובלתי יציבות, מתוארים כאופטימיים, בזמן שאלה המעדיפים סיבות פנימיות, יציבות וגלובאליות מתוארים כפסימיים.
במאמרו על עתיד האופטימיות - של כריסטופר פיטרסון( Peterson, 2000). הוא כותב על כך שאופטימיות ממומשת ומוערכת במספר דרכים.חשיבה. אופטימית קשורה למצב רוח חיובי ומוראל טוב; התמדה ופתרון בעיות אפקטיבי; הצלחה אתלטית, צבאית, מקצועית ופוליטית; לפופולאריות; בריאות טובה; וגם לחיים ארוכים וחופשיים מטראומות וכערך חברתי. 
פסימיות, לעומת זאת, מהווה אות לדיכוי, פאסיביות, כישרון, ניכור חברתי, מורבידיות ותחושת אובדן.

אנו רואים עניין באופטימיות בעידוד האופטימיות בקרב הצעירים ובדיכוי הפסימיות בקרב המבוגרים. 
הגדרה שימושית של אופטימיות הוצעה ע"י האנתרופולוג ליונל טייגר (1979):
מצב רוח או גישה המקושרת עם ציפייה לגביי העתיר הגשמי או החברתי - כזה אשר המעריך מתייחס אליו כאל רצוי חברתי, לתועלתו או להנאתו.
השלכה חשובה של הגדרה זו, כזו הנגזרת ע"י טייגר עצמו, היא שאין אופטימיות יחידה או אובייקטיבית , לפחות כפי שהיא מאופיינת ע"י התכולה שלה, מכיוון שמה שמוגדר אופטימיות נשען על מה שהיחיד רואה כרצוי.
אופטימיות מושתתת על הערכה - על השפעות ורגשות. 
פיטרסון( Peterson 2000 ) מגדיר אופטימיות כמאפיין קוגניטיבי - מטרה, ציפייה או תכונה אגבית - דבר שהוא הגיוני כל עוד אנו זוכרים שהאמונה הנידונה נוגעת לתופעות עתידיות שלגביהן ליחידים יש רגשות עזות.
אופטימיות היא לא הכרה בלבד, ואם אנו שוכחים את הטעם הרגשי שממלא את האופטימיות, אנו לא יכולים להבין את העובדה ש אופטימיות היא גם מונעת ממוטיבציה וגם מניעה מוטיבציה. 

4. האם אושר קשור להנאה רגעית?
התקופה המודרנית העלתה לגדולה את האינדיבידואליזם ואת חוויית "ההתחברות לעצמי".
אחד הסימפטומים העיקריים של דיכאון הוא יתר התמקדות עצמית. האדם המדוכא חושב בעיקר על עצמו ועל האופן שבו הוא מרגיש באותו הרגע ומייחס לכך חשיבות רבה ומופרזת.
גם שקיעה לתוך הנאה היא שקיעה לתוך חווית ההתמקדות בעצמי. אם היא אינה מאוזנת בתהליכים שהם יותר ארוכי טווח ומספקים היא תהפוך שוב בחזרה לכיוון של הדיכאון כאשר יגיע האבל על ההנאה שחלפה.
תחושת ההנאה היא אם כן רק מרכיב אחד מתחושת האושר. שני המרכיבים האחרים הם:
מעורבות - וחיים בעלי משמעות - שהם תוצר של עבודה, יצירה, פעולה וולונטרית, אמונה ועוד.
כותב בן שחר-(2006) קיימת דואליות בין "הדוניזם " ודחיית סיפוקים למען מטרה עתידית. אך האושר הינו היכולת לחוות רווח עכשוי ועתידי -בו זמנית.
ציקסנטימיהאלי - Csikszentmihalyi 1990) ) "שמחקריו בדקו זרימה ומצבי שיא כותב: הרגעים הטובים ביותר שלנו הם כאשר כשגופו ושכלו של אדם עושים מאמץ מרבי לבצע משימה קשה ובעלת ערך" בזמן ביצוע משימה כזו אנו חווים זרימה.זרימה -מצב בו אדם נתון לחוויה עכשוית שהיא בעצמה מתגמלת,מצב בו אנו חשים שאנחנו החוויה מתמזגים לישות אחת."פעולה ותודעה מתמזגים".
"השגת אושר מתמשך תובעת הנאה גם מהמסע לקראת יעד עתידי בעל ערך בעיננו וגם חווית הטיפוס" רק חוויה המשלבת הנאה ועונג - כאן עם רווח עכשוי,ומשמעות הנובעת מקיומה של תכלית ורווח מפעולותינו בעתיד. בן שחר (2007)
ומוסיף קפלן (2009)-המפתח לחיים מאושרים הוא שביעות רצון מן העבר, סלחנות והכרת תודה בהווה ואופטימיות כלפי העתיד.
גם במדינת ישראל כניסתה של הפסיכולוגיה החיובית מתנהל בעצלתיים. לראייה העובדה שרק ב2010 נפתח לראשונה באוניברסיטה בישראל קורס לפסיכולוגיה חיובית בחיפה על ידי פרופסור משה זיידנר וענף חשוב זה איננו זוכה להכרת הממסד הפסיכולוגי הרשמי בארץ.

2. מה הוא גינון טיפולי ?

גינון טיפולי הינו תהליך בו נפגשים מטפל ומטופל מתוך בחירה ואמונה ,במרחב של הטבע והגינה . בתהליך משותף המכוון ומובל על ידי המטפל ,הם נעזרים בכוחות וביכולות הריפוי של הטבע על מנת לרפא מצוקות נפשיות מהעבר , לחוות אושר ,הנאה ,בריאות ואיכות החיים בהווה ולהגדיל את החוסן,התקווה והאופטימיות לעתיד. 
מסגרת הטיפול נמשכת לפחות 3 חודשים (מחזור חיים של צמח)
.מטפל ומטופל נפגשים לפגישות שבועיות של שעה ,במרחב של הגינה. 
מתקיימת פעילות משותפת של הכנת הקרקע,תכנון ,שתילה, שמירה, השקייה וטיפוח הצמחים בגינה ושיחות יושם דגש על אינטראקציות עם סביבתו ומערכות היחסים עם הצמחים,עם המטפל ועם חברי הקבוצה.המפגש יתקיים תוך מודעות והשלכה מהקורה בגינה לתהליכים פיזיים מורכבים המתרחשים בו זמנית בחיי המטופל .
הפעילות הגננית לדעת בורגר ולרסן תורמת לאדם בתחומים פסיכולוגיים,חברתיים,פיזיולוגיים וקוגניטיביים. Larson 1994)) , Burges 1990))
מאפשרת לשינוי ושיפור בכמה מישורים בו זמנית:
התחום המוטורי והפיזי - סיבולת הגוף, התמודדות עם קושי גופני, תיאום עין-יד ותפקודים פיזיים ייחודיים למשתקמים מפגיעות ראש ,לקשישים עם ירידה בתפקודים מוטוריים גסים ועדינים, ובעלי נכויות פיזיות. דייויס גורס כי " גינון טיפולי הוא תהליך בו צמחים, פעילויות גינון והקרבה הטבעית שאנו חשים כלפי הטבע משמשים כאמצעי לבניית תוכנית טיפול ושיקום באופן מקצועי" (Davis, 1994).
השיקום נעשה על ידי פעולות ועשייה אקטיבית בגינה תוך הכוונה לפעילויות המשפרות תפקודים מוטוריים וחושיים. סימסון כותב כי מקצוע הגינון הטיפולי הוא תוצאה של מיזוג בין שתי דיסיפלינות, הרפואה והגינון, המשלימות זו את זו, כשהתוצאה היא גינון כתמיכה בטיפול ובשיקום(. Simson, PhD,1999)
ייחוד הפעילות בגינה הינה דרך שימוש במגוון פעילויות הנעשות עבור הצמחים ולטובת הגינה. לא תרגילים חוזרים ורוטינים אלא עבודה מגוונת ובעלת משמעות.
Burges (1990) מגדיר תרפיה בגינון כהתערבות המכוונת לתת מענה לצרכים פיזיים,חברתיים ופסיכולוגיים דרך עבודת הגינון לאוכלוסיות בעלות מוגבלויות שונות.הוא מדגיש את התרומה של השליטה,הבעלות,האחריות חוסר התלות והגאווה מתוצאות ותוצרי הגינון כתחושות משמעותיות לאוכלוסיות בעלות מוגבלויות. ומוסיף איסמאיל ,Ismail Said, Kota Kinabalu(2003)
:הגינה היא פלטפורמה תרפויטית מולטי סנסואלית אשר מעוררת תגובות חיוביות בטיפול: דרך התזוזה, תנועות הגוף, המגע, בחירת מיקום/חלל ומשחק בגינה:
התחום הקוגניטיבי, לימודי 
התערבות קוגניטיבית תתמקד בהגברת מוטיבציה ללמידה ,שיפור רמת הזיכרון (לאוכלוסיית קשישים למשל) Olszoy 1978)), החלפת מחשבות לא רציונאליות במחשבות רציונאליות, ראיית מצבים בפרופורציה למצבים אחרים ומתוך פרספקטיבה של זמן, הגדלת כושר ריכוז וקש בבעזרת תחושות חיוביות ( דרך שהות בטבע ) כפי שנמצא במחקרה של פרדריקסון (Fredricson 1998 ) שיפור יכולת התכנון והחשיבה המובנית,סדר והבנה יישומית של נושאים תיאורטיים, פיתוח יכולת לימודית ויישום מיידי של לימודי מדע, חשבון וטבע בשטח, פיתוח יצירתיות, מסירות מתמשכת לנושא לימודי; רצינות, אחריות ושקדנות מתמשכת, פיתוח מיומנויות זיכרון לטווח קצר, בינוני וארוך, תוך זכירת משימות, שמות צמחים ופרחים, פיתוח יכולת ללמידה עצמאית ופתרון בעיות בשטח ובחיים; 
היבטים חברתיים ובין-אישיים - 
פעילות בגינה מתרחשת על פי רוב בקבוצה-האינטראקציה בקבוצה מאפשרת שיתוף פעולה ועבודת צוות,נרכשים מושגים של אחריות ומודעות לזכויות האחרRelf 1981 ) )
יכולת לתכנן ולפעול בצוות, פיתוח תקשורת מייטבית בין אישית, הקשבה הדדית לחברי הקבוצה ולצורכי הצמח והטבע, Klemper (1988) מגדיר את הייחוד של הטיפול בגינון כמחבר ומקשר את הטבע לחוויות אנושיות שונות.לדוגמא -מחזור החיים של הצמח תואם למחזור החיים של האדם .
פיתוח דאגה ואחריות מתמשכת למישהו אחר ממני, חלוקת אחריות ופעולה למען מטרות משותפות כקבוצה, חברה והעולם (דרך הפן האקולוגי), שיפור יכולת הנתינה, נדיבות וויתור על נוחות למען האחר - צמח, חיה, קבוצה; פיתוח צורך והנאה מעבודת צוות ושיתוף פעולה למען מטרה ומשימה מתגמלת משותפת; הערכה עצמית ושיפור יחסי חיברות בגינה -בתכנית גנניות טיפוליות ששילבו בגינה פעילויות רב דוריות של ילדים וקשישים נמצא כי הטיפול בגננות סייע ושיפר יחסי גומלין חברתיים ,תחושת חברות חיונית בקבוצה שילוב חברתי ,ותחושת הערכה וערך עצמי..(אבוט קוקרן וקלייר 2006)
בנוסף לכך תתחזק היכולת לקבל עזרה ולסמוך על אחרים, לימוד וחיזוק תחושת ההנאה מאחריות משותפת וזיקה הדדית לאנשים אחרים, השותפים עמי בגינה או במסע בטבע; יכולת לשוחח ולחלוק רגשות וחוויות עכשוויות; שיפור היכולת להצליח להתמודד ולפתור בעיות כאן ועכשיו באופן מבוקר ומונחה. 
היבטים פסיכולוגיים -
יצירת מרחב פנימי חיובי במקביל למרחב הפיזי בגינה , מאפשר ומכיל,אופטימי ויצירתי,, Rother and Daubert (1981) מגדירים תרפיה בגינון כסביבה בה אנשים יכולים ללמוד, לגדול, ולהתפתח במקביל להתפתחות וגדילת הצמחים. יצירת חוויה מתקנת של קשרים בין-אישיים פוגעים, דוחים ופולשניים, דרך המפגש עם הצמחים ובעלי החיים המקבלים כל אחד באהבה ובאופן שוויוני, בתיווך המטפל. שיפור בדימוי העצמי הפנימי והעצמת תחושת המסוגלות האישית דרך גדילה בגינה ובמשימות
בטבע. כותב אולזוי Olszoy 1978)):השימוש במדיום חי ייחודי של הצמחים ומאפשר פיתוח בריאות נפשית. הגינון הטיפולי מאפשר התיחסות לקשר סימביוטי בין אדם לצומח.התרפיה בגינון נשענת על קשר זה."אוביקטים חיים מספקים צרכים של מציאות חיה לאדם מוגבל" Rothert and Daubert 1981)) עידון ותיעול כעסים - דרך התמודדות עם משימות גנניות מתסכלות ואירועים בלתי צפויים בטבע. התמודדות עם דחיית סיפוקים מיידיים (דרך שהייה בחוץ במזג אוויר משתנה ובלתי ממוזג, ציפייה לנביטה המתרחשת לאחר שבועות, צמיחה איטית ומתסכלת של השתילים - קצב אחר משלי להתרחשויות השונות בטבע). יכולת לחוות שליטה ,בחירה וניווט של חיי הצמח, החיה בגינה ולבסוף גם על חיי. שנהב (Shenhav ,1994)מגדיר את התרפיה בגינון ככלי ייחודי בעולם הטיפול עקב היכולת של המטופל לבסס הלכה למעשה את שורשיו בעולם דרך העבודה עם הצמחים. שנהב הגדיר את תחושותיו של המטופל בגינון כשותף למעשה היצירה האלוהי דרך יצירת הגינה והאיחוד עם הסביבה בעזרת הטבע שנמנע ממנו עקב מוגבלויות או מחלה.
האדם הנזקק, התלוי, מיוחד ומטופל, המקבל כל הזמן סיוע ועזרה - הופך למטפל במישהו, במשהו. יכולת לפנות ולבקש, ואף להאמין שתקבל, עזרה מאדם מבוגר, מחברים למשימות הגנניות, מחבריך המתמודדים עמך בקשיים בטבע, ומהטבע עצמו . 
שיפור היכולת לחיות מתוך תודה, הנאה ושמחה לנוכח כל השפע שהטבע והעולם מציע לאדם, בכל שעה ובכל מקום.
פטרסון כותב על תהליך שמערב סוג מיוחד של יחסים בין אדם שמבקש עזרה עם בעיה פסיכולוגית ואדם מיומן לספק עזרה זו לעזור ליחידים עם חסמים להתגבר על המכשולים לגדילתם האישית בכל מקום שהם יכולים להיתקל, ולקראת השגת התפתחות אופטימלית של משאביהם האישיים (Patterson, 1980).
ובמאמר מפורט ורב דוגמאות על הקשר והחיבור בין תרפיה לטבע וגינון טיפולי כותבת נבב ( Nebb 2000 ): טיפול בסיוע טבע ניתן או מכוון על ידי מטפלים (תרפיסטים) מקצועיים או בעלי מקצוע בתחום הבריאות; זה מכוון-מטרה, חלק מתוכנית טיפול, ומתועד. פעילויות דומות יכולות להיות גם תרפויטית, אפילו שאינן מועברות על ידי תרפיסט; אפשר להתיחס אליהן כפעילות בסיוע טבע (nature-assistant activities). פעילות טבע יכולה להתרחש במסגרת שמספקת חינוך, נסיונות וחוויות אשר לא מעוצבות ספציפית להיות טיפוליות. מסגרת מסוג כזה עשויה לכלול מחנה בטבע, סיורים, תצפית ותוכניות בית ספר לחינוך סביבתי. אף כי טיפול בסיוע טבע עשוי להתרחש מסגרת שונה ממשרד של מטפל, היא תמיד מכוונת על ידי המטפל וזה חלק מתהליך טיפולי. הטבע מאפשר סביבה טיפולית רחבה יותר, ומכיל הרבה משאבים כמו גם מקרים ללימוד ודוגמאות של "איך לעשות" בהכללת טבע לחוויה טיפולית.
מוסיף מור( Moore 1989):צמחים מקנים רוגע ,ריכוך ובטחון בעידן של שינויים תמידיים.הם מגבירים את תחושת השליטה בסביבה ,אינם מתלוננים ואינם שיפוטיים. 
2.1 מדוע הגינון הטיפולי איננו תחום טיפולי מוכר בארץ ובעולם ?
במאמרן של ברקת וכורזים (1999) הכותבות מעלות את ההשערה לכך שההכרה בתחום הגינון הטיפולי איחרה לבוא עקב היעדרה של הכשרה מקצועית אקדמית למקצוע מטפל בגינון, ועקב היעדרו של בסיס מדעי -מחקרי שיוכיח באופן ברור את התרומה התרפויטית של הטיפול בגינון.
ההכשרה המקצועית בישראל נעשית במכללות ועדיין לא מוכרת כמקצוע טיפולי .
המחקר בתחום הגינון הטיפולי עדיין בחיתוליו.

לסיכום:
הגינון הטיפולי והיציאה לטבע הינם דרך אופטימאלית לחשיבה והתכוונות חיובית. בעזרת הגינה והחיבור הבלתי אמצעי לטבע מתאפשרת חוויה עמוקה המאפשרת לאדם לשנות את חיו.

על הכותבים:
תמר בן נפתלי וד"ר שמואל בן נפתלי
תמר בן נפתלי- במסלול לדוקטורט באוניברסיטת חיפה, חוקרת את נושא גינון טיפולי והשפעתו על אוכלוסיית חולי נפש, מפגרים, ילדי חינוך מיוחד והשפעות על הפרעות התנהגות והישגים לימודיים באוניברסיטת חיפה, מנהלת מכללת תמר-ה במסלולי תרפיה בטבע וגינון טיפולי בשיתוף עם מכללת וינגייט, מפעילת מרכז טיפולי ארצי לגינון טיפולי ותרפיות, עובדת במשרד החינוך עם נוער, ילדים אוטיסטים וילדי חינוך מיוחד 19 שנים, בעלת קליניקה בקיבוץ העוגן לתרפיה באומנות וגינון טיפולי
ד"ר שמואל בן נפתלי- גאוגרף, אקולוג, מומחה לגינון אקולוגי בשילוב עקרונות הפרמקולצר ופרויקטים אקולוגיים, מנהל מכללת תמר-ה T.C.במסלולי צמחי מרפא, רוקחות טבעית וליקוט צמחים, ומדריכי טיולים. לשעבר ראש מטה שר התרבות והמדע. יועץ מטעם מט"י להקמת עסקים. מוביל סדנאות מטיילות בארץ ובחו"ל. מרצה לתחום תכנון לטווח ארוך ועתידנות.
מכללת תמר-ה T.C
לתרפיה בטבע וגינון טיפולי בשילוב אומנויות
052-8528943, 09-8982383 פקס:098982192
www.tc-tamara.com ,tamara889@walla.co.il 
http://www.facebook.com/home.php




ביבליוגרפיה

Baltes, P. B(2000), Wisdom: A metaheuristic (pragmatic) to orchestrate mind and virtue toward excellence. American Psychologist, 55, 122-136

Breed.j. (1986) Flowering of horticulture at Amsterdam house. Journal of Gerontological Social work,9-3 95-97
Buzzell l. and Chalquist c. eds.,(2009) Echotherapy,s.c.book,San Francisco 

Clark P. and Kohlberg L., ed. (1981). "Moral Development, Religious Thinking, and the Question of a Seventh Stage". Essays on Moral Development Vol. I: Philosophy of Moral Development. San Francisco, CA: Harper

Cooper, H. (1998). The happy personality: A meta-analysis o f137 personality traits and DeNeve, J. M. subjective well-being 

Collins, A. L.&,winner Sarkisian (2009) 

Flow and happiness in later life: An investigation into the role of daily and weekly flow experiences. Journal of Happiness Studies, 10, 703-719

Gallup Organnization (1994)National gardening survey, conducted for the National Association for gardening 
Gardens for all.(1978).Gardening in America.Burlington,Vermon 
Heerwagen,J.H& Orians,G.H(1993)humans ,habitats and aestetics,In S.r 

Helphand i.Kenneth, Defiant gadens-maiking gardens in war time,Trinity university rress,San Antonio,2006,

Ismail Said,2003' DESIGN CONSIDERATION AND CONSTRUCTION PROCESS OF CHILDREN THERAPEUTIC GARDEN" Universiti Teknologi Malaysia
ISMAIL SAID,2006 GARDEN AS RESTORATIVE ENVIRONMENT FOR CHILDREN IN Faculty of Built Environment Universiti Teknologi Malaysia AUGUSTMALAYSIAN HOSPITAL 

שליו, אברהם, נפש חיה, הוצאת רמות, 1992.
שקדי א., מילים המנסות לגעת -מחקר איכותני -תיאוריה ויישום,הוצאת רמות- אוניברסיטת תל אביב,2003